מילים: זרובבל גלעד לחן: דוד זהבי
“נוּמִי-נוּמִי-נוּמִי נִים” מְזַמְּרִים הָעֲנָנִים, וְכוֹכָב קָטָן בָּרוֹם מְחַיֵּךְ לוֹ מֵחֲלוֹם וְלוֹחֵשׁ לָךְ וּמַנְעִים: “נוּמִי, נוּמִי, נִים”.
“נוּמִי-נוּמִי-נוּמִי נִים” – עַלְעַלֵּי עֵצִים נָעִים; זֶה הָרוּחַ הַשּׁוֹבָב בָּא רָכוּב עַל זְנַב הָעָב וְלוֹחֵשׁ לָךְ וּמַנְעִים: “נוּמִי, נוּמִי, נִים”.
“נוּמִי-נוּמִי-נוּמִי נִים” – לַשָּׂדוֹת וְלַגַּנִּים, מִן הָהָר יָרַד הַצֵּל בָּא לָעֵמֶק, בָּא הַלֵּיל. פַּעֲמוֹן הַרְחֵק יַנְעִים: “נוּמִי, נוּמִי, דִּין-דִּין-דִּין!”.