מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: עממי
לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלָּיְלָה \ חֶרֶשׁ אֵצֵא לִי, אֲטַיְּלָה;
לֹא בָהָר וְלֹא בַבִּקְעָה \ שִׁטָּה עוֹמְדָה שָׁם עַתִּיקָה.
וְהַשִּׁטָּה פּוֹתְרָה חִידוֹת \ וּמַגִּידָה הִיא עֲתִידוֹת.
אֶת-הַשִּׁטָּה אֶשְׁאַל אָנִי: \ מִי וָמִי יְהִי חֲתָנִי?
וּמֵאַיִן יָבֹא, שִׁטָּה \ הֲמִפּוֹלִין אִם מִלִּיטָא?
הַבְּמֶרְכָּבָה יַעֲבֹר שְׁבִילוֹ,\ אִם בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ?
וּמַה-יָּבִיא לִי שִׁלּוּמִים: \ חֲרוּזֵי פְנִינִים אִם אַלְגֻּמִּים?
וּמַה-תָּאֳרוֹ: צַח אִם-שָׁחֹר? \ אַלְמָן הוּא אִם-עוֹדוֹ בָחוּר?
שֶׁמָּא זָקֵן, שִׁטָּה טוֹבָה, אָז לֹא אֶשְׁמַע, אָז לֹא אֹבֶה.
אֹמַר לְאָבִי: הֲמִיתֵנִי – \ וּבְיַד זָקֵן אַל תִּתְּנֵנִי!
לְרַגְלָיו אֶפֹּל וְאֶשָּׁקֵן: \ אַךְ לֹא זָקֵן, אַךְ לֹא זָקֵן!