מילים: מרים ילן-שטקליס לחן: מקס למפל
אִמָּא אָמְרָה לִי: דָּנִי, יַלְדִּי הוּא חָכָם וְנָבוֹן. יַלְדִּי לֹא בּוֹכֶה אַף פַּעַם כְּפֶתִי קָטֹן.
אֵינֶנִּי בּוֹכֶה אַף פַּעַם; אֵינֶנִּי תִּינוֹק בַּכְיָן, אַךְ לָמָּה, אִמָּא, לָמָּה זוֹלְגוֹת הַדְּמָעוֹת בְּעַצְמָן?
פֶּרַח נָתַתִּי לְנוּרִית, קָטֹן וְיָפֶה וְכָחֹל. תַּפּוּחַ נָתַתִּי לְנוּרִית, נָתַתִּי הַכֹּל.
נוּרִית אָכְלָה הַתַּפּוּחַ, הַפֶּרַח זָרְקָה בֶּחָצֵר וְהָלְכָה לָהּ לְשַׂחֵק עִם יֶלֶד אַחֵר.
אֵינֶנִּי בּוֹכֶה אַף פַּעַם; אֵינֶנִּי תִּינוֹק בַּכְיָן, אַךְ לָמָּה, אִמָּא, לָמָּה זוֹלְגוֹת הַדְּמָעוֹת בְּעַצְמָן?
"שיר זה – ילדים לא יבינו אותו": הסיפור מאחורי "דני גיבור" מאת מרים ילן-שטקליס