ארטיקולציות (חיתוכי צלילים)

הנגינה בחלילית הופכת להיות מורכבת ומעניינת כאשר אנו מקפידים על נקישות לשון ומקפידים לשנות אותן מצליל לצליל על מנת להקל על עבודת הלשון ועל מנת ליצור צבע ועניין בנגינה – בדיוק כפי שבדיבור אנחנו משנים כל הזמן את הנקישות, ההברות והמילים על מנת לא להשמע חד גוניים.

נקישת לשון בסיסית: 'טה'.

על מנת להבין את דרך הפעולה של הלשון, עלינו להכיר את מבנה הפה שלנו:

לפניכם ציור מבנה הפה מתוך אנציקלופדית צ'ימברס מ- 1888

1- שפה עליונה, 2-שפה תחתונה, 3 החך העליון הקדמי (הקשה), 4 – החך האחורי (הרך), 5- ענבל, 6 – קשתות החך הרך, 7 – שקדים, 8 – לשון.

כיצד אנו מיצרים את הנקישה 'טה' ?

עצמו את עיניכם, ונסו להתרכז בלשון שלכם. סגרו את הפה, וענו על השאלה הבאה: היכן נמצאת הלשון כרגע? האם היא בתחתית הפה? בתקרת הפה? האם היא במרכזו?

פתיחה של הפה מבהירה לנו ללא כל ספק, שהלשון מרחפת לה ברכות מעל הלקו התחתון של הפה, מסתתרת לה בענווה מאחורי השיניים התחתונות.

ומה צורתה של הלשון? האם היא רחבה ושטוחה? האם מתכווצת בקצה שלה? האם היא מתרחבת דווקא בחלקה האחורי? האם היא שטוחה? האם קעורה או קמורה? מה צורת הקצה שלה?

ועתה – עצמו עיניכם שוב, התרכזו ואמרו, לאט לאט: 'טה'.

מה עשתה הלשון? האם עלתה או ירדה? האם שינתה צורתה? באיזה חלק של הפה נגעה? מה צורת הקצה שלה?

ומתי בדיוק קרה ה'טה'?

ועכשיו לקצת תרגול: נגנו את התרגיל הבא, קנון בשם “דברי חכמים בנחת נשמעים” כאשר בכל צליל תקישו 'טה':

כפי ששמתם לב, על כל צליל מנוגן הלשון עולה ונאלצת לשוב למקומה על מנת התחיל את התהליך מחדש. הלשון, אם כן, עובדת פי 2 יותר קשה ממספר הצלילים המנוגנים בפועל, ובהיותה שריר, גם תתעייף מהר יותר.

מה אפשר לעשות על מנת שהלשון לא תעשה 2 פעולות גדולות על כל צליל?

לנסות ולהשתמש בתנועה אחורנית תוך כדי נגינת צליל נוסף.

טכניקה זו נקראת 'ארטיקולציה כפולה'

חזרו על התרגילים הבאים, על כל אחד לפחות 5 פעמים ברציפות: 1. טה-טה-טה-דה-טה. 2. טה-דה, טה-דה, טה-דה. 3. טה-טה-טה-דה. 4. טה-דה-דה, טה-טה-דה

עכשיו תארו בעל פה את פעולת הלשון לקראת הפקת ה'דה': מה צורתה? היכן היא מקישה בפה? האם הקצה שלה חד או עגול?

נגנו שוב את הקנון והפעם רק ב- 'דה':

לבטח שמתם לב, שהצלילים הזהים ( בתיבות5-7) נשמעים כצליל אחד ארוך ועל כן כמעט תמיד נעדיף לנגנם בארטיקולציה 'טה'.

כללים נוספים: לאחר מרווח סקונדה: 'דה'. תחילת משפט \ תחילת תיבה: 'טה'.

הנה מנגינה ידועה עם הארטיקולציות מסומנות. בטרם תנגנו – התבוננו והסבירו מדוע נבחרה כל ארטיקולציה: