לאה נאור מספרת על כתיבת השיר: נורית הירש הזמינה אותה לביתה בתל אביב כדי לשמוע את המוסיקה שהיא כותבת. נאור מספרת שפגשה נערה יפהפיה ונלהבת מאוד, וכך היתה גם המוסיקה שלה. נאור נתנה להירש את השיר “מקהלה עליזה” והיא הלחינה אותו. נאור מספרת כי בפעם הראשונה שהיא שמעה את השיר מולחן היא אמרה להירש שהשיר יותר מדי טוב ומסובך: “את חושבת שילדים ישירו אותו?” שאלה. הירש ענתה “את לא נותנת מספיק קרדיט לילדים”, וכמובן צדקה… (מתוך תוכנית הרדיו “שלא יגמר לעולם”, חלק ראשון “חיוכים”, שעסקה בשיריה של לאה נאור). זהו השיר הראשון שכתבתי ביחד עם המלחינה נורית הירש, וההכרות הראשונה שלי עם חוה אלברשטיין. העבודה על השיר הזה הניבה ידידות ועבודה משותפת גם עם נורית הירש וגם עם חוה אלברשטיין שנמשכה שנים רבות. בנוסף, נבנה פסל לכבוד השיר בעיר דימונה. (לאה נאור, מתוך אתר האינטרנט שלה, מידע אודות השיר “מקהלה עליזה”).
מילים: לאה נאור לחן: נורית הירש
עַל רֹאשׁ הַבְּרוֹשׁ שֶׁבֶּחָצֵר שִׂמְחָה וַהֲמֻלָּה, שָׁם כָּל הַצִּפָּרִים בָּעִיר הֵקִימוּ מַקְהֵלָה.
הָעֶפְרוֹנִית הַסּוֹלָנִית נִקְּתָּה אֶת הַגָּרוֹן, שִׁלְבָה כָּנָף, זָקְפָה מַקּוֹר וְגַם פָּצְחָה בְּרוֹן:
צִיף צִיף, שְׁרִיק שְׁרַק, בּוּל בּוּל בּוּל בּוּל בִּיל בַּל לַה לַה לַה לַה… וְכָל מִי שֶׁשָׁמַע אָמַר: אַח, אֵיזוֹ מַקְהֵלָה.
פִּתְאוֹם הִפְסִיק אֶת הַשִּׁירָה פָּשׁוֹשׁ אֶחָד זָעִיר, אִם אֵין מִלִּים וְאֵין תָּוִים הוּא לֹא מוּכָן לָשִׁיר.
אֲנַחְנוּ לֹא רוֹצִים מִלִּים, רָגְזוּ הַבֻּלְבּוּלִים, אֲנַחְנוּ גַּם לְלֹא מִלִּים נוֹרָא מִתְבַּלְבְּלִים. פזמון…
הַסְּנוּנִיוֹת כָּתְבוּ תָּוִים עַל חוּט וְעַל גְדֵרוֹת, תֻּכִּי אֶחָד לִמֵּד אוֹתָם מִלִּים נֶהְדָּרוֹת.
אַלְפֵי דְרוֹרִים וְעֶפְרוֹנִים פָּצְחוּ מִיָּד בְֹּשִיר, וּמִקּוֹלוֹת הַבֻּלְבּוּלִים הִתְבַּלְבְּלָה הָעִיר. פזמון…
אוֹי, דַּי כְּבָר, דַּי לָכֶם לָשִׁיר, צָעַק פִּתְאוֹם הַבְּרוֹשׁ, לְכוּ לִישׁוֹן, כְּבָר מְאֻחָר, כּוֹאֵב לִי כְּבָר הָרֹאשׁ.
הָאוֹפֶּרֶטָה הַיָּפָה לֹא בָּאָה עַד סוֹפָה. מָחָר יְצַפְצְפוּ קוֹנְצֶרְט עַל עֵץ הַצַּפְצָפָה.
צִיף צִיף, שְׁרִיק שְׁרַק, בּוּל בּוּל בּוּל בּוּל בִּיל בַּל לַה לַה לַה לַה… וְכָל מִי שֶׁיִשְׁמַע יֹאמַר: אַח, אֵיזוֹ מַקְהֵלָה.