מילים: יצחק שנהר לחן: ידידיה אדמון
כָּךְ הוֹלְכִים הַשּׁוֹתְלִים: רֹן בַּלֵּב וְאֵת בַּיָּד, מִן הָעִיר וּמִן הַכְּפָר, מִן הָעֵמֶק, מִן הָהָר – בְּט“וּ בִּשְׁבָט! בְּט”וּ בִּשְׁבָט!
לָמָּה בָּאתֶם, הַשּׁוֹתְלִים? נַךְ בַּקַּרְקַע וּבַצֹּר, וְגוּמוֹת סָבִיב נַחְפֹּר בֶּהָרִים וּבַמִּישׁוֹר – בְּט“וּ בִּשְׁבָט! בְּט”וּ בִּשְׁבָט!
מַה יְּהֵא פֹּה, הַשּׁוֹתְלִים? שְׁתִיל יָבוֹא בְּכָל גּוּמָה, יַעַר עַד יִפְרֹשׂ צִלּוֹ, עַל אַרְצֵנוּ עֲגוּמָה – בְּט“וּ בִּשְׁבָט! בְּט”וּ בִּשְׁבָט!