מילים: יצחק שנהר לחן: יואל ולבה הלחנה: 1927

גַּם בָּעִיר וְגַם בַּכְּפָר יֶלֶד קוּם יַשְׁכִּים, וְיֵצֵא לַגַּיְא וְלָהָר עִם שְׁתִילִים יְרֻקִּים.

זֶה הַיּוֹם נִטַּע וְנִשְׁתֹּל וְנַכֶּה פֹּה שֹׁרֶשׁ. עוֹד שָׁנָה וְעוֹד שָׁנָה – וְהִנֵּה פֹּה חֹרֶשׁ.

שִׁירוּ שִׁיר לַשָּׁתִיל מִיהוּדָה וְעַד הַגָּלִיל! טַע וּשְׁתֹל, שְׁתֹל וָטַע גַּם אֲנִי וְגַם אַתָּה!

הוֹי, הַרְחִיבוּ הַגּוּמָה לַמָּטָר וְלַחַמָּה! הַשָּׁתִיל הָרַךְ יִגְדַּל – וּפָרְחָה שְׁמָמָה.

מַה-לִּי סֶלַע, מַה-לִּי חוֹל? יָד וְיָד עוֹדֶרֶת. תִּיף אַרְצֵנוּ הַקְּטַנָּה – אֶרֶץ לְתִפְאֶרֶת!

שִׁירוּ שִׁיר…

מאתר זמרשת