מילים: יעקב אורלנד לחן: ידידיה אדמון, עממי בוכרי כתיבה: 1937-1938 הלחנה: 1944
עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן רֵיחוֹ בֵּין יָם-הַמֶּלַח לִירִיחוֹ. שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד, שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד.
אוֹצְרוֹת אוֹפִיר וּצְרִי גִּלְעָד רֶכֶב מִצְרַיִם שָׁלַלְתִּי לָךְ, בַּת. אֶלֶף הַזֶּמֶר אֶתְלֶה לָךְ מָגֵן מִן הַיְּאוֹר עַד הַיַּרְדֵּן.
אַתְּ כְּלוּלָה מִכָּל כַּלּוֹת, אַתְּ דְּגוּלָה כַּנִּדְגָּלוֹת שְׁתַּיִם עֵינַיִךְ כִּשְׁתַּיִם יוֹנִים וְקוֹל-קוֹלֵךְ פַּעֲמוֹנִים.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים, לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים, מַה לִּי חֵיל אֶלֶף וּמָה רְבָבָה? לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.
שָׁב אֶל הַקֶּשֶׁת, שָׁב הַחֵץ, שָׁב הָרִמּוֹן אֶל רֹאשׁ הָעֵץ. לָךְ וְאֵלַיִךְ הַחַיִל יוֹחֵל, בּוֹאִי כַּלָּה, כִּי רַד הַלֵּיל.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים, לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים, מַה לִי חֵיל אֶלֶף וּמַה רְבָבָה? לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.