הבדלים

כאן מוצגים ההבדלים בין הגרסה שנבחרה והגרסה הנוכחית של הדף.

--- סגנון-מלחין: מוסיקה ישראלית: דוד מערבי: קשתנו על שכמנו -סולו - ס [2020/11/21 08:44]
drora
+++ סגנון-מלחין: מוסיקה ישראלית: דוד מערבי: קשתנו על שכמנו -סולו - ס [2020/11/21 08:52]
drora
@@ שורה 5: / שורה 5: @@
-קַשְׁתֵּנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ,
+{{tag>  פה-מגור ארבעה-רבעים שלב-1 חגים לג-בעומר לוין-קיפניס ס 1-חליליות רמה-בינוני }}
-דִּגְלֵנוּ רָם בַּיָּד.
-לַיַּעַר חֲבִיבֵנוּ
-נֵלֵךְ גָּדוֹל וָקָט. –
-הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר!
-הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר!
-קַשְׁתֵּנוּ חִישׁ נִמְשֹׁכָה,
-נִזְרֹק לְמַעְלָה חֵץ;
-שֻׁלְחָן יָפֶה נַעֲרֹכָה
-בַּדֶּשֶׁא תַּחַת עֵץ. –
-הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר!
-הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר!
-תֹּאכַל צִפּוֹר אִתָּנוּ,
-יִשְׁתֶּה גַּם פֶּרַח חֵן;
-חַג לַ"ג בָּעֹמֶר לָנוּ,
-שִׂמְחָה לְבַת וּלְבֵן. –
-הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר!
-הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר!
 {{ :סגנון-מלחין: מוסיקה ישראלית: דוד מערבי:ד._מערבי_-_קשתנו_על_שכמנו.jpg?direct&600 |}}
+השיר נכתב בשנת תרפ"א (1920-1921), פורסם בספר "מחרזת", פרנקפורט, 1923. ל"ג בעומר, היום השלושים ושלושה לספירת העומר (י"ח אייר) התקבל כמועד מיוחד בימי הביניים, כציון הפסקת המגפה בה מתו תלמידיו של רבי עקיבא. במאה ה-16 היום קיבל אופי של חג כאשר תלמידי האר"י ציינו אותו כיום הילולה של רבי שמעון בר-יוחאי, תלמידו של ר' עקיבא. לפי המסורת רשב"י נולד, יצא מן המערה, התחתן ונפטר בל"ג בעומר. ההילולה כללה הדלקת אש, תפילה וריקודים. בהמשך התפתח מנהג עליה לקבר של רשב"י במירון. ל"ג בעומר נקשר למרד בר כוכבא, ומנהגים כגון הדלקת מדורות, ירי חץ וקשת, יציאה ליער או לטבע ומשחקי מלחמה- כולם נובעים מקשר זה. התנועה הציונות ראתה בבר כוכבא ובמרד סמל לגבורה ולעצמאות, ובמשך השנים היום קיבל מעמד של חג בישראל. כחלק מתהליך זה חוברו שירים רבים, בעיקר שירי ילדים, המחזקים את אופיו החגיגי של התאריך. ( [[http://zemer.nli.org.il/song/Bait_Lazemer003775901|מידע זה לקוח מאתר הספריה הלאומית]])
 [[https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=224|פרטים על השיר באתר זמרשת]]
+{{youtube>eUwp5B11x0Q?medium}}
+{{youtube>Ien6A15FA5M?medium}}
+{{youtube>GEvyPrWz0JQ?medium}}

חליליות

כלים של משתמש

כלים של אתר

הבדלים

כלים של דף