השיר נכתב והולחן בשנת 1946, אך בוצע לראשונה בשנת 1948 על ידי שושנה דמארי, בתיאטרון לי לה לו. בנוסח המקורי של השיר, בבית הראשון מופיעות המילים “הרוח גוברת”, ואילו בבית הרביעי והאחרון המלים הן “הרוח עוברת”, אך קיימת גם טיוטה של זעירא בה המילה “עוברת” רשומה בשני הבתים. הבית הרביעי בדרך כלל לא הושר, והוא אינו מוכר לרוב הציבור היום. (מקור המידע: אתר עונג שבת).

מילים: נתן אלתרמן

לַיְלָה, לַיְלָה, הָרוּחַ עוֹבֶרֶת, לַיְלָה לַיְלָה, הוֹמָה הַצַּמֶּרֶת, לַיְלָה לַיְלָה, כּוֹכָב מְזַמֵּר, נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר. נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.

לַיְלָה לַיְלָה, נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.

לַיְלָה, לַיְלָה, עִצְמִי אֶת עֵינַיִךְ, לַיְלָה, לַיְלָה, בַּדֶּרֶךְ אֵלַיִךְ, לַיְלָה, לַיְלָה, רָכְבוּ חֲמוּשִׁים, נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים. נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.

לַיְלָה, לַיְלָה, נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.

לַיְלָה, לַיְלָה, אֶחָד הָיָה טֶרֶף, לַיְלָה, לַיְלָה, שֵׁנִי מֵת בַּחֶרֶב, לַיְלָה, לַיְלָה, וְזֶה שֶׁנּוֹתַר, נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר. נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.

לַיְלָה, לַיְלָה, נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.

לַיְלָה, לַיְלָה, הָרוּחַ גּוֹבֶרֶת, לַיְלָה, לַיְלָה, הוֹמָה הַצַּמֶּרֶת, לַיְלָה, לַיְלָה, רַק אַתְּ מְחַכָּה, נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה. נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה.

לַיְלָה, לַיְלָה, נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה.

מאתר זמרשת

ויקיפדיה