חליליות

הוראת חליליות בקונסרבטוריונים והכנה לרסיטלי בגרות נייר עמדה.

רציונל:

בבואנו לכתוב תכנית ללימודי חליליות בקונסרבטוריונים, עלינו לענות על השאלה מדוע, בעצם, יש צורך להקים ועדה ולכתוב מערך של המלצות כאלה. למרבית הכלים המערביים לא נמצא כיום מערך של המלצות, משום שהם כבר צועדים על כביש שנסלל מזה זמן, פוסעים בשדה חרוש ובעיקר עוסקים בכלי נגינה אשר נמצאים במרכז ה“קאנון” וככאלה נושאים עימם מטען תרבותי נרחב ומוכר אשר מביא עמו כבוד וכיון שכך מאמץ. מעמדה של החלילית, לדאבוננו, עדין לא מכתיר אותה באופן אוטומטי ככלי שיש צורך להתאמץ עבורו ולהתמקצע בו.

לחלילית חיים כפולים – חיים מלאים ככלי החינוכי, המקובל יותר במחוזותינו, וחיים מלאים ככלי אומנותי בעל הסטוריה מפוארת, מטען תרבותי, הווה מתמשך ומפעים ועולם מקצועי מרתק ומלא תוכן. הוראת חליליות בקונסרבטוריונים אמורה לפתח את הפן המקצועי של החלילית ולאפשר לבוגריו להמשיך, אם יבחרו, בקריירה מוסיקלית. כמובן שאין לשאוף שכל בוגר קונסרבטוריון ימשיך במסלול מקצועי, אך השאיפה צריכה להיות שאם ירצה בכך, יוכל.

תכנית מיטבית ללימוד חלילית בקונסרבטוריונים:

מרבית תלמידי חליליות מתחילים ללמוד בקונסרבטוריון בכיתה ב'-ד'. לעתים מגיעים ילדים צעירים יותר (כיתה א' וטרום בית ספר) ולעתים רחוקות תלמידים מתחילים בגיל מבוגר יותר. לעתים קרובות ההתחלה בלימודי החלילית נובעת משיקולים חיצוניים – מזכירות הקונסרבטוריון הרואה בחלילית כשווה ערך ללימודי טרום כלי שולחת ילדים צעירים למורה לחלילית, ההורים רוצים כלי שנחשב קל על מנת לבחון את רצינות הילד בטרם ייכנסו למחויבות רבה יותר, הילד עתמו מעוניין ללמוד כלי אשר אינו מסוגל פיזית לנגן בו ונשלח לחלילית ככלי ביניים וכו. אי לכך אנו רוצים להציע תכנית מסודרת עם המלצות:

תחילת לימודי חלילית: הגיל המיטבי להתחלת לימודי חלילית – גיל 8 (כיתה ג'), לצד זה תלמידים צעירים יותר יוכלו להתחיל באישור המורה, לאחר שהראו כי יש להם שליטה במוטוריקה העדינה.

עד כיתה ד' (כולל) מומלץ ללמוד באחת משתי המסגרות הבאות: א. שיעור שבועי של שעה המחולק לשני מפגשים בני חצי שעה כל אחד. ב. שיעור שבועי אישי של 30 דק' בתוספת שיעור קבוצתי (לפחות 3 נגנים) בן 45 דק'. ג. שיעור שבועי של 45 דק'.

משנת הלימודים השנייה מומלץ לתלמיד לנגן בהרכב חליליות (3 נגנים ומעלה). אנו ממליצים על השתתפות בהרכב חליליות לאורך כל שנות הלימודים בקונסרבטוריון. במידה ואין בנמצא מספר תלמידים מספיק להקמת הרכב הומוגני ככל האפשר מומלץ לשלוח תלמיד מקונסרבטוריון אחד לקונסרבטוריון בו יש הרכב עובד.

משנת הלימודים הרביעית מומלץ לשתף את התלמיד בהרכב קאמרי מעורב. גם בהרכבים כאלה מומלץ להמשיך עד תום הלימודים בקונסרבטוריון.

פעולות שנתיות: א. השתתפות בקונצרט כיתתי פעמיים בשנה. ב. השתתפות בקונצרטים רב כליים בקונסרבטוריון. ג. השתתפות בהשמעות סוף שנה.

תלמידי חליליות משולבים בדרך כלל במחלקות לנשיפה – אולם אלו המחלקות שהכי פחות מתאימות להם – א. ההשקה בין מוסיקה לחלילית ולכלי נשיפה (אלא אם חליל, בסון ואבוב) היא המעטה ביותר מבין קבוצות הכלים האחרות. ב. הגיל בו מתחילים ללמוד לנגן בחלילית מקביל בדרך כלל לגיל שבו מתחילים לנגן בכלי קשת או בכלי מקלדת, ואילו בכלי נשיפה מתחילים בגיל יותר מאוחר באופן משמעותי. ג. מבחינת רפרטואר קאמרי לחליליות – יש יותר משותף בניהם לבין נגני כלי קשת ונגני כלי מקלדת. ד. אין לחליליות מקום בגוף הייצוגי של מחלקת הנשיפה (תזמורת כלי נשיפה).

אי לכך אנו ממליצים בחום לשייך את תלמידי החליליות למחלקה למוסיקה עתיקה (במקום שאפשרי), או לבנות מחלקה מיוחדת – רב כלית.

רמות התקדמות התלמיד – מבחני שלב, סיום קונסרבטוריון ובגרות:

מבחני שלב - תוכן:

שלב 1: תלמידים לאחר 3 שנות נגינה – בדרך כלל בתום כיתה ה'. במידה ותלמיד החל ללמוד מוקדם יותר תעשה בדיקה אינדיבידואלית לגבי שילובו בבחינות השלב. אנו מאמינים שאין צורך להכניס ילדים צעירים מאד למהלך תובעני כל כך. ילדים שיכולים לעמוד בבחינות הללו קודם לכן מוזמנים.

דרישות: א. הכרת מונחים בסיסיים במוסיקה (מתוך רשימת מושגים שתגובש על ידי הועדה). ב. נגינת סולמות: סופראן: C, F, G , dm אוקטבה אחת בעלייה ובירידה אלט: C, F ג. נגינת רפרטואר: סופראן – 3 פרקים מתוך סונטה.

                                      אלט - פרק מסונטה.

שלב 2: תלמידים בתום כיתה ח' (שנת לימודים שישית. במידה והתלמיד החל מאוחר יותר, יש להניח שהתקדמותות תהיה מהירה יותר בשל הגיל המבוגר). דרישות: א. הכרת מונחים בסיסיים במוסיקה (מתוך רשימת מושגים שתגובש על ידי הועדה). ב. נגינת סולמות: הן בסופרן והן באלט – סולם בעל 2 סימני היתק לפחות, 2 אוקטבות בעלייה ובירידה. נגינת ארפג'ים על בסיס הסולם. ג. קריאת מפתח בס. (לא מחייב נגינה). ד. נגינת רפרטואר: אטיוד – לבחירת התלמיד, 3 יצירות מהן שתיים בשלמותן והשלישית ניתן לנגן רק חלקית. על היצירות להיות מ- 3 סגנונות שונים ובלפחות 2 חליליות שונות. על אחת מהיצירות להיות ישראלית או בת זמננו כללית. ה. מומלץ להוסיף יצירה בהרכב.

שלב 3: 4 יצירות בשלמותן: - לבחור בין יצירה ישראלית למודרנית - בארוק מאוחר (איטלקי, גרמני, צרפתי או אנגלי) - בארוק מוקדם (איטלקי, גרמני או אנגלי) - יצירה נוספת לבחירה מהסגנונות הבאים: ימי ביניים\רנסנס\ מודרנית שמצריכה טכניקות מורחבות\ בארוק מסגנון שטרם נוגן) מומלץ לנגן יצירה אחת בעל פה. חובה לנגן בשתי חליליות שונות (במערכת אצבועים שונה).

מבחני שלב – אופן ביצוע:

בשל הצורך בתמיכה בחלק מהמורים המלמדים חליליות במוסדות שונים, הועדה ממליצה על קיום מבחני שלב בנוכחות בוחן חיצוני. בוחן חיצוני יכול להיות נגן ומורה בכיר אשר יסייע למורה המקומי לקדם את תלמידיו. ניתן גם לקיים מבחני שלב משותפים של מספר קונסרבטוריונים באותו מחוז. כך יהפוך הארוע עצמו לחשוב יותר הן בעיני התלמידים והן בעיני המורים, וועדת הבוחנים תורכב מהמורים השונים.

בחינות בגרות

לאחר דיון נרחב הגענו להמלצה הבאה: 5 יצירות: 1. יצירה עד 1650 (ימי ביניים, רנסנס, בארוק מוקדם) 2. יצירה מהבארוק המאוחר (גרמני, איטלקי, או צרפתי) 3. יצירה מסגנון שונה של הבארוק המאוחר (גרמני, איטלקי או צרפתי) 4. יצירה בת זמננו (לא ישראלית) 5. יצירה ישראלית

על אחת היצירות להיות קאמרית. חובה לנגן את היצירה המרכזית בעל פה. חובה לנגן יצירה מרכזית רב פרקית בשלמותה. הצעה – לעודד רפרטואר מסוים – למשל בארוק צרפתי ובארוק מוקדם על ידי נקודות בונוס. מה דעתכם?

רמת המורה בקונסרבטוריון:

על מורה לחליליות בקונסרבטוריון להיות כזה העונה על אחת ההגדרות הבאות: 1. בעל תואר אקדמי בביצוע בחלילית \ בהוראת חלילית ככלי יחידני (כמו בשלוחת הר נוף של לוינסקי) ממוסד אקדמי מוכר. 2. בעל תואר אקדמי בביצוע בכלי אחר ממוסד אקדמי מוכר ובעל רקע בנגינה בחלילית עם יכולת עמידה בדרישות של נגינה ברמת 5 יחידות בגרות (ממליצים לערוך מבחן נגינה למורה שכזה בשכירתו לעבודה), או זכייה בקרן שרת מעל גיל 16 בחליליות או לפחות עלייה לגמר בתחרות ארצית או בינלאומית בנגינה בחליליות מגיל 16 ואילך. 3. בוגרי חוגים להכשרת מורים (ירושלים, לוינסקי, גבעת וושינגטון) - לאחר עמידה במבחן נגינה ברמת רסיטל 5 יחידות.

מורים העונים על סעיפים 2-3 ילוו על ידי מורה בכיר מקונסרבטוריון במחוז שלהם לאורך 3 שנות ההוראה הראשונות.

פעילויות ארציות בין מערכתיות:

כיום תלמידי חליליות משתתפים במבחני קרן התרבות אמריקה ישראל ובתחרויות ארציות רבות. הועדה ממליצה לקיים באופן מגמתי ארועים נוספים אשר שמים את החלילית במרכז הבמה לצד כלים מוכרים יותר.

המלצה: קיום מפגש שנתי של כיתות חליליות שלמות מכלל הקונסרבטוריונים, בהן כל קונסרבטוריון ייצוג בקונצרט על ידי הרכב (יצירה אחת) ונציג אחד משלב 2 ואחד משלב 3.

על מנת להראות את החלילית אנו מבקשים ליצר הרכב חליליות מתקדם שיקבל אליו את מיטב תלמידי החליליות מהארץ – ושהרכב זה יעבוד כסקציה של תזמורת הנשיפה הלאומית - או לידה, או כהרכב חליליות של משכנות שאננים.

יצירת תעדוף במשרד החינוך:

הועדה קוראת למשרד החינוך ליצר מסגרות בהן תקודם החלילית למסר שניםף עד אשר נגיע למסה קריטית של תלמידים ברמה טרום מקצועית. המלצות הועדה הן כדלהלן: א. להוסיף לצוות ההדרכה בפיקוח על המוזיקה מדריך חליליות במשרה חלקית (מומלץ לערוך רוטציה בין המורים הבכירים ולאפשר לכל אחד לעמוד בתפקיד 3-4 שנים) ב. לערוך השתלמות שנתית למורים בקונסרבטוריונים שתהיה פתוחה למורים מבתי ספר אשר הם ברמת נגינה גבוהה ויכולים להשתלב בה. בשלב הראשון יש צורך בהשתלמות הכרות עם רפרטואר ואנו מציעים השתלמות בת 30 שעות אשר כל מפגש יועבר על ידי מורה בכיר על פי ההצעה הזאת: 1. ברכה קול – נגינה בצוותא 2. דורט פלורנטין – דימינוציות במאה ה- 17 וקישוטיות מהמאה ה-17 עד המאה ה-18 3. נעמי רוגל - 4. עידית פז - _ 5. דבי וסינג - 6. ענבר סלומון –מוסיקה מודרנית וטכניקות מורחבות 7. דרורה ברוק– מוסיקה מימי הביניים 8. טלי רובינשטיין - ג'אז בחלילית 9. אלון שב - מפגש בנושא הסטורי שקשור לרפרטואר החליליות 10. תמר לאלו – מוסיקה מספרד (?)

הערה: תלמידי חליליות של מורים מקצועיים מצליחים להתבלט כבר עתה ברמה ארצית. הדוגמא הבולטת היא 4 הקטגוריות בהם זכו תלמידי חליליות בתחרות הארצית הכללית שהתקיימה באור יהודה בתחילת יולי השנה. בקטגוריית כלי נשיפה צעירים זכה מיכאל שפירא, תלמיד של דורט פלורנטין בקטגוריית כלי נשיפה בוגרים זכתה מאיה זוטא, תלמידה של דורט פלורנטין. בקטגוריה של ביצוע מוסיקה ישראלית זכתה טליה מורד, תלמידה של דרורה ברוק בקטגוריה של הרכבים זכה הרכב החליליות הייצוגי של שטריקר בהדרכת דרורה ברוק (הכולל 3 תלמידים שלה).