מילים: עמנואל לין לחן: בנימין עומר

השיר נכתב לצורך הצגת חנוכה שנערכה במוסד החינוכי במשמר העמק. אולם מחוץ לקיבוץ, היה לאחד מסמלי ההתיישבות בתקופת “חומה ומגדל” (1939-1936). בשנים אלה הלילה קיבל משמעות ציונית נעלה, ואל השומר שניצב על משמרתו יחיד נוספו חברי פלוגות הלילה שהקים וינגייט, ופלוגות השדה שהקים יצחק שדה. בבית של השיר יש יסודות מן השירה המזרחית המזכירים “מוואל” (יסוד סלסולי ואלתורי בשירה הערבית), ואילו הפזמון מורכב מאינטונציות ריתמיות המקבילות לשורות המלודיות ולשורות הטקסט. (אינטונציות ריתמיות = תבניות מקצביות נפוצות בשירי ארץ ישראל, הבנויות על אותו עקרון ריתמי של צליל קצר, צליל ארוך וצליל קצר ביחס 1-2-1). [מתוך “60 שרים, ישראל חוגגת 60 שנה”, בהוצאת משרד החינוך]

מֵעַל הַמִּגְדָּל סָבִיב אַשְׁקִיפָה, עֵינִי תִּגְמַע מֶרְחַקִּים, אֶרֶץ רוֹגַעַת בִּדְמִי הַלֵּיל, הוֹי, שׁוֹמֵר, מַה מִּלֵּיל?

חֲלִיל רוֹעִים יָרֹן גּוֹלְשִׁים עֶדְרֵי הַצֹּאן, מַה לִּי וּמִי לִי עוֹד, כְּנַעַן? רוּחַ מִיָּם הָמָה, בֵּין שִׁבֳּלֵי קָמָה, מַה לִּי וּמִי לִי עוֹד, כְּנַעַן?

סַהַר עָלָה מִן הֶהָרִים הָעֵמֶק עָטָה עֲרָפֶל אֵי שָׁם נוּגוֹת הַתַּן מְיַלֵּל הוֹ, שׁוֹמֵר, מַה מִּלֵּיל?

חֲלִיל רוֹעִים…

על השיר מאתר זמרשת